בודק אתר עם רשימת סימון של שלבי SEO טכני על מסך מחשב

SEO טכני: איך בודקים את האתר שלכם צעד אחר צעד

SEO טכני הוא העבודה על התשתית של האתר: האם גוגל מצליח לגשת לעמודים, להבין אותם ולשמור אותם באינדקס, והאם הם נטענים מהר מספיק כדי שגולשים יישארו. אם העמוד לא באינדקס, גם התוכן הטוב ביותר לא יופיע בתוצאות. לכן בודקים קודם את הבסיס הטכני ורק אחר כך משקיעים בכתיבה ובקישורים.

הבדיקה שלהלן מיועדת לבעלי אתרים ולמנהלי שיווק, לא למתכנתים. היא נשענת על Google Search Console, שהוא כלי חינמי, ועל דפדפן רגיל. אם אתם רק מתחילים להכיר את התחום, כדאי לקרוא קודם את המדריך לקידום אתרים למתחילים.

מה נחשב SEO טכני ומה לא

קידום אורגני מתחלק בגדול לשלושה חלקים: תוכן, סמכות (קישורים חיצוניים) ותשתית. SEO טכני הוא החלק השלישי, והוא עונה על שלוש שאלות:

  • סריקה: האם הרובוט של גוגל מגיע לעמודים שלכם ולא נתקע בדרך?
  • אינדוקס: האם העמודים החשובים נשמרים באינדקס, והעמודים הלא חשובים נשארים בחוץ?
  • חוויה: האם האתר מהיר, יציב ונוח בנייד?

הוא לא מחליף תוכן טוב. הוא רק מונע מצב שבו תוכן טוב לא מגיע לאף אחד. את התמונה הרחבה יותר של עבודה על האתר תמצאו בעמוד על אופטימיזציה למנועי חיפוש.

שלב 1: בדקו אילו עמודים באינדקס

פתחו ב-Search Console את הדוח דוח ההוספה של דפים לאינדקס (Page indexing). הוא מחלק את הכתובות שגוגל מכיר לשתי קבוצות: עמודים שנשמרו באינדקס ועמודים שלא. הסטטוסים שכדאי להבין:

סטטוס מה זה אומר מה בודקים
נסרק – לא נכלל באינדקס כרגע גוגל ביקר בעמוד והחליט לא לשמור אותו האם העמוד דל, כפול או דומה מאוד לעמוד אחר
הדף התגלה אבל לא נוסף לאינדקס בשלב זה גוגל מכיר את הכתובת אך עוד לא סרק אותה האם יש קישורים פנימיים אליה, והאם השרת איטי
עותק כפול בלי שנבחר דף קנוני על ידי המשתמש העמוד דומה לאחר, וגוגל בחר בעצמו איזה להציג הגדרת קנוניקל ברורה
כתובת ה-URL מסומנת בתג noindex העמוד מסומן במפורש כלא לאינדוקס האם זה מכוון

השאלה המרכזית היא לא כמה עמודים לא באינדקס, אלא האם בין אלה שלא נכנסו יש עמודים שמביאים לכם כסף: עמודי שירות, קטגוריות, מאמרים שכתבתם בשביל חיפוש. עמוד תודה או עמוד סינון של חנות יכולים בהחלט להישאר בחוץ.

שלב 2: robots.txt ו-noindex הם לא אותו דבר

טעות נפוצה היא לחסום עמוד ב-robots.txt כדי שלא יופיע בגוגל. לפי התיעוד של גוגל, הקובץ הזה מנהל גישה של רובוטים ועומס על השרת, והוא לא מנגנון להסתרת עמודים. עמוד חסום יכול להיכנס לאינדקס, ללא תיאור, אם אתרים אחרים מקשרים אליו.

  • רוצים שהעמוד לא יופיע בחיפוש? השתמשו בתג noindex או בהגנת סיסמה.
  • רוצים לחסוך סריקה של אזורים חסרי ערך, כמו תוצאות חיפוש פנימי? זה המקום ל-robots.txt.
  • שימו לב לצירוף הבעייתי: אם חסמתם עמוד ב-robots.txt, גוגל לא יראה בו את תג ה-noindex בכלל.

בדקו גם את הקובץ עצמו בכתובת שם-האתר/robots.txt. אחרי השקה של אתר חדש או החלפת תבנית, שורת חסימה כללית שנשארה מסביבת הפיתוח היא סיבה קלאסית לאתר שנעלם מגוגל.

שלב 3: מפת אתר

לפי גוגל, מפת אתר (sitemap) שימושית במיוחד לאתרים גדולים, שיש בהם יותר מכ-500 עמודים, לאתרים חדשים עם מעט קישורים נכנסים ולאתרים עם הרבה וידאו ותמונות. אתר קטן שכל עמוד בו מקושר פנימית ימשיך להיסרק גם בלעדיה, אבל היא לא מזיקה.

מה בודקים:

  1. המפה נשלחה ב-Search Console, בסעיף Sitemaps, והסטטוס הוא הצלחה.
  2. היא כוללת רק עמודים שאתם רוצים באינדקס: בלי עמודים עם noindex, בלי כתובות שמפנות הלאה ובלי עמודים שחוזרים 404.
  3. היא מתעדכנת אוטומטית כשמפרסמים תוכן חדש. ברוב מערכות הניהול זה קורה דרך תוסף או הגדרה מובנית.

שלב 4: קודי סטטוס והפניות

כל כתובת באתר מחזירה קוד סטטוס, וגוגל מתייחס אליו בצורה מסוימת:

  • 301: הפניה קבועה. גוגל עובר לכתובת היעד, וזה סימן חזק שהיא הכתובת הנכונה.
  • 302: הפניה זמנית, סימן חלש יותר. אם העברתם עמוד לצמיתות, לא כדאי להשאיר 302.
  • 404 ו-410: גוגל מתייחס אליהם כאל עמוד שלא קיים, לא מאנדקס כתובות כאלה ומסיר מהאינדקס כתובות שכבר היו בו.
  • 5xx: שגיאות שרת. גוגל מאט את קצב הסריקה, ואם הבעיה נמשכת, עמודים שכבר נשמרו עלולים בסופו של דבר לצאת מהאינדקס.
  • Soft 404: עמוד שמחזיר הצלחה (200) אבל מציג הודעת שגיאה או עמוד ריק. Search Console מסמן את זה, וצריך להחזיר קוד סטטוס אמיתי.

עמוד ישן שיש אליו קישורים חיצוניים ומחקתם אותו לא צריך להפוך ל-404. הפנו אותו בהפניית 301 לעמוד הקרוב ביותר בתוכן, לא אוטומטית לעמוד הבית.

שלב 5: קנוניקל וכפילויות

אותו תוכן יכול להיות זמין בכמה כתובות: עם www ובלעדיו, עם סלאש בסוף ובלעדיו, עם פרמטרים של מעקב או סינון. גוגל מנסה לבחור כתובת אחת, ותג rel=canonical עוזר לכם להגיד לו איזו. לפי התיעוד, הדרכים לאחד כפילויות הן, לפי עוצמה: הפניה, אחריה תג קנוניקל ואחריו מפת אתר.

  • השתמשו בכתובות מלאות (עם https ושם הדומיין) בתג הקנוניקל.
  • הוסיפו קנוניקל עצמי בכל עמוד, כלומר עמוד שמצביע על עצמו.
  • אל תשלחו אותות סותרים: כתובת שמופיעה במפת האתר אבל מסומנת בקנוניקל לעמוד אחר היא דוגמה לבלבול.

בחנויות אינטרנטיות הבעיה חמורה במיוחד, כי מסנני צבע, מידה ומחיר מייצרים עשרות כתובות לאותה קטגוריה. אם אתם מפעילים חנות, שווה לעבור גם על קידום אורגני לאתרי מסחר.

שלב 6: מהירות וחוויית משתמש

גוגל מודד שלושה מדדי חוויה, ה-Core Web Vitals, ומשתמש בהם במערכות הדירוג שלו. ההגדרה של "טוב", לפי web.dev של גוגל:

מדד מה הוא מודד סף "טוב"
LCP מתי נטען האלמנט הגדול ביותר במסך עד 2.5 שניות
INP כמה מהר האתר מגיב ללחיצה או הקשה עד 200 מילישניות
CLS כמה האלמנטים "קופצים" בזמן הטעינה עד 0.1

הנתונים נמדדים באחוזון ה-75 של הטעינות, כלומר לפחות שלושה רבעים מהביקורים צריכים לעמוד בסף. את התוצאות תראו בדוח Core Web Vitals ב-Search Console ובכלי PageSpeed Insights. גוגל עצמו מדגיש שציון טוב לא מבטיח מקום ראשון, אלא רק שהתשתית לא מפריעה.

בפועל, הגורמים הנפוצים לאתרים איטיים הם תמונות כבדות שלא כווצו, תוספים רבים מדי, סקריפטים של צד שלישי וגופנים שנטענים מאוחר. אם האתר שלכם בוורדפרס, תמצאו התייחסות לנושא בעמוד על קידום אתרי וורדפרס.

נייד ו-HTTPS

גוגל מונה את הצגת התוכן בצורה טובה במכשירים ניידים ואת הגשת האתר ב-HTTPS בין הגורמים של חוויית העמוד. בדקו את האתר בטלפון אמיתי: האם הטקסט קריא בלי הגדלה, האם הכפתורים לא צפופים, והאם כל הכתובות נטענות ב-https בלי אזהרת אבטחה.

דוגמה: איך נראית בדיקה של שעה

נניח אתר שירות עם 60 עמודים, שבו Search Console מראה ש-38 עמודים באינדקס ו-22 לא. אחרי מעבר על הסטטוסים מתברר, לצורך הדוגמה, כך:

  • 9 עמודים הם כתובות עם פרמטרים שהן כפילות של עמודים קיימים: מוסיפים קנוניקל.
  • 6 עמודים ישנים מחזירים 404 ויש אליהם קישורים: מפנים ב-301.
  • 4 עמודי שירות נסרקו ולא נשמרו כי הם קצרים וכמעט זהים זה לזה: מרחיבים ומייחדים את התוכן.
  • 3 עמודים חסומים בטעות ב-noindex אחרי שדרוג תבנית: מסירים את התג.

התיקונים האלה חשובים בעיקר משום שהם מחזירים לאינדקס עמודים שמביאים פניות. מספר העמודים באינדקס הוא רק אמצעי מדידה.

טעויות נפוצות בבדיקה טכנית

  • לרדוף אחרי ציון 100 בכלי מהירות. חשוב לעמוד בספי Core Web Vitals בנתוני משתמשים אמיתיים, לא להגיע לציון מושלם.
  • למחוק עמודים בלי הפניה. קישורים חיצוניים ותנועה קיימת הולכים לאיבוד.
  • לחסום ב-robots.txt במקום noindex, ואז להתפלא שהעמוד עדיין מופיע.
  • לשלוח למפת האתר כל כתובת אפשרית, כולל כפולות ושגויות.
  • לבדוק פעם אחת ולשכוח. החלפת תבנית, תוסף חדש או מעבר שרת יכולים לשבור הכול. כדאי לעבור על הדוחות אחת לחודש.

מתי לפנות לאיש מקצוע

את רוב הבדיקות שלמעלה אפשר לעשות לבד. כשהבעיה נוגעת לקוד האתר, למבנה כתובות, לרינדור בצד הלקוח או להעברת דומיין, כדאי לשלב מתכנת או איש קידום. עלות העבודה משתנה לפי היקף האתר, ואפשר לקרוא על כך בעמוד על עלות קידום אתרים.

להרחבה: מחקר מילות מפתח בעברית: איך עושים אותו צעד אחר צעד

שאלות נפוצות

מה זה SEO טכני?

זה כל מה שקשור לתשתית האתר ולא לתוכן עצמו: האם גוגל יכול לסרוק ולאנדקס את העמודים, כמה מהר הם נטענים, והאם הם נוחים בנייד ומוגשים ב-HTTPS.

איך בודקים SEO טכני לאתר בחינם?

מחברים את האתר ל-Google Search Console וסוקרים את הדוחות של הוספת דפים לאינדקס, Sitemaps ו-Core Web Vitals. מומלץ להוסיף בדיקה ב-PageSpeed Insights ובדיקה ידנית בטלפון.

האם חסימה ב-robots.txt מסירה עמוד מגוגל?

לא. לפי גוגל, עמוד חסום יכול להישאר באינדקס, ללא תיאור, אם יש אליו קישורים מאתרים אחרים. כדי להוציא עמוד מהחיפוש משתמשים ב-noindex או בהגנת סיסמה.

מהם ספי Core Web Vitals שנחשבים טובים?

LCP עד 2.5 שניות, INP עד 200 מילישניות ו-CLS עד 0.1, כשהמדידה היא באחוזון ה-75 של טעינות העמוד.

האם חייבים מפת אתר?

לא תמיד. גוגל ממליץ עליה בעיקר לאתרים גדולים, חדשים עם מעט קישורים נכנסים או עשירים בוידאו ותמונות. אתר קטן ומקושר היטב נסרק גם בלעדיה.

מקורות